top of page

קטרקט (יָרוד)

מה זה קטרקט?

מקור המילה קטרקט בלטינית ויוונית ופירושה מפל מים או נפילה למטה. מכאן הכינוי העברי לקטרקט – יָרוד, והכינוי העממי לקטרקט בערבית – מים לבנים.

קטרקט הוא מצב בו העדשה שבתוך העין הופכת עכורה. ברוב המקרים מדובר בתהליך התעכרות הדרגתי, ולמעשה לכולם יש מידה מסויימת של עכירות בעדשה. כאשר העכירות הופכת משמעותית ופוגעת בראיה המצב מכונה קטרקט או ירוד.

תפקידה של עדשת העין הוא לרכז את האור וליצור בבואה ברורה וחדה (פוקוס) על הרשתית, שמשולה לפילם או לסנסור במצלמה. התמונה עוברת עיבוד ראשוני בעין ומועברת דרך עצבי הראיה להמשך עיבוד במח. ככל שהקטרקט מתקדם העדשה הופכת נוקשה יותר ועכורה יותר, והדמות שמתקבלת על הרשתית עמומה ומטושטשת יותר.

העדשה בצעירים שקופה והיא במרקם של ג'ל המוקף בקופסית. עם השנים העדשה עוברת תהליך הדרגתי של הזדקנות, והיא הופכת קשה יותר ופחות שקופה. העדשה משנה את צבעה ממצב כמעט שקוף לצבע צהוב או חום.

הגורמים לקטרקט

הגורם העיקרי לקטרקט הוא תהליך ההזדקנות הרגיל. סוג הקטרקט, חומרתו וקצב ההתקדמות תלויים גם בגנטיקה וגם בסביבה. לפניכם גורמי הסיכון העיקריים לקטרקט מואץ:

חשיפה לקרינה

סכרת לא מאוזנת

גיל

אובאיטיס (דלקת פנימית בעין)

מחלות מטבוליות

חבלה

תרופות – במיוחד שימוש ממושך בסטרואידים

גורמים גנטיים

זיהום

קטרקט הוא חלק מתהליך ההזדקנות הטבעי, ולא נמצאה בינתיים דרך לעכב את הופעתו. מאידך, ישנם גורמים שיכולים לגרום לפגיעה בעדשה ולהאיץ את הופעת הקטרקט. סכרת לא מאוזנת עלולה לפגוע בעדשה ולגרום להופעת קטרקט בגיל צעיר. איזון קפדני של הסוכר יכול להאט סוג זה של קטרקט המשני לסכרת. שימוש בסטרואידים במינון גבוה ולאורך זמן יכול אף הוא להאיץ את הופעת הקטרקט. לשימוש בסטרואידים תופעות לוואי רבות נוסף על קטרקט, ולכן יש הסכמה שיש להפחית שימוש בסטרואידים עד למינימום ההכרחי.

סוגי קטרקט

מחלקים את סוגי הקטרקט לפי המראה או לפי הגורם.

סוגי קטרקט לפי הגורם

  • קטרקט תלוי גיל

  • קטרקט אחרי חבלה

  • קטרקט מטבולי

  • קטרקט אחרי דלקת

  • קטרקט גנטי

  • קטרקט אחרי חשיפה לקרינה

  • עכירות בקופסית אחרי ניתוח קטרקט

סוגי קטרקט לפי המראה

  • קטרקט גרעיני

  • קטרקט תת-קופסיתי אחורי

  • קטרקט תת-קופסיתי קדמי

  • קטרקט קוטבי

  • קטרקט בשל

  • קטרקט מעטפתי

  • קטרקט שכבתי

  • קטרקט נקודתי

סוגי קטרקט שכיחים בגיל המבוגר

קטרקט גרעיני

​תהליך התקשות והקשחה של העדשה המחמיר עם הגיל תוך נטיה לשינוי צבע העדשה משקוף לצהוב ובהמשך חום. בעוד שבצעירים העדשה בעלת מרקם של ג'ל, במבוגרים העדשה מתקשה ומקבלת מרקם של גבינה קשה. סוג זה של קטרקט גורם להפחתה בכמות האור המגיעה לרשתית, התמונה המתקבלת עמומה והצבעים נוטים לחום ומאבדים מחיותם. בנוסף, סוג זה של קטרקט גורם לשינויים תכופים ברפרקציה (המרשם למשקפיים).

קטרקט תת קופסיתי אחורי

עכירות שמתפתחת באיזור האחורי של העדשה ממש בסמוך לקופסית האחורית. גורמת לאובדן לטשטוש הראיה, לסינוור ולהילות סביב מקורות אור במיוחד בלילה.

קטרקט מעטפתי (קורטיקלי)

עכירות שמתפתחת בשכבות ההיקפיות של העדשה. קטרקט מסוג זה יכול לגרום לטשטוש ולסינוור במיוחד בלילה ולהילות סביב מקורות אור.

עכירות משנית בקפסולה האחורית

סוג זה של קטרקט שונה מהסוגים האחרים שהוזכרו, והוא מופיע רק אחרי ניתוח קטרקט. לעומת האחרים המופיעים רק לפני ניתוח קטרקט. בעוד שבסוגי הקטרקט שהוזכרו קודם העדשה עצמה עכורה, כאן מופיעה עכירות או הצטלקות רק בקפסולה האחורית של העדשה. בזמן ניתוח קטרקט מודרני לא מסירים את העדשה כולה, אלא פוערים פתח בקפסולה הקדמית של העדשה ומנקים את החומר הפנימי, תוך הקפדה לא לפגוע בקפסולה האחורית. בתום התהליך נשארת המעטפת הטבעית של העדשה שבחלקה הקדמי יש פתח. דרך הפתח הזה משתילים שתל עדשה לקופסית במקום תוכן העדשה הטבעי שהיה שם קודם. אחרי ניתוח הקטרקט מתחיל תהליך שנמשך חודשים ושנים במהלכו הקפסולה הטבעית של העדשה עוברת תהליך הצטלקות ועכירות שמפריע לראיה. טיפול הבחירה לקטרקט משני הוא באמצעות לייזר. נושא זה ידון בנפרד.

הטיפול בכל סוגי הקטרקט (למעט עכירות משנית בקפסולה האחורית) דומה, והוא ניתוח קטרקט עם השתלת עדשה תוך עינית. בחלק מהמקרים יש צורך בהכנה מיוחדת והערכות מקדימה לפני הניתוח. ישנם מקרים בהם הסבירות לסיבוך ניתוחי גבוהה ועל כן יש להפנות את המטופל למנתח שבנוסף למומחיות בקטרקט הוא בעל מומחיות נוספת בניתוחי רשתית. ד"ר אמיר חדייר הוא בעל מומחיות בניתוחי קטרקט וניתוחי רשתית ובעל נסיון עשיר בניתוחי קטרקט מורכבים ומסובכים כולל טיפול בצניחת עדשה לזגוגית, החלפת עדשה וקיבועי עדשה.

התסמינים – על מה מתלוננים מטופלים שיש להם קטרקט

הגורם העיקרי לקטרקט הוא תהליך ההזדקנות הרגיל. סוג הקטרקט, חומרתו וקצב ההתקדמות תלויים גם בגנטיקה וגם בסביבה. לפניכם גורמי הסיכון העיקריים לקטרקט מואץ:

הילות וקרניים סביב מקורות אור

שינוי תכוף במרשם המשקפיים

סינוור במיוחד בלילה

טשטוש ראיה לרחוק וגם לקרוב

bottom of page