היפרדות רשתית
הרשתית היא רקמה עצבית דקה ועדינה מאוד בעובי כ 250 מיקרון המצפה את העין מבפנים. במצב רגיל הרשתית צמודה לחלק הפנימי של העין, ומקבלת משם חלק גדול מאספקת הדם. בהפרדות רשתית הרשתית מתנתקת מהדופן הפנימית של העין. הסיבה העיקרית למחלה זו היא משיכה של סיבי זגוגית שיוצרים חור או קרע בהיקף הרשתית. הפרדות רשתית היא מצב רפואי דחוף המחייב טיפול בתוך שעות או ימים בודדים. דחיה בטיפול עלולה לפגוע בסיכויי שיקום הראיה.
התסמינים של הפרדות רשתית
ראית רחפנים חדשים רבים (זבובים, רשת, לכלוכים וכו' )
ראית הבזקים
מסך שחור שמסתיר את הראיה
תיחום בלייזר
אם מוצאים הפרדות רשתית קטנה והיקפית ניתן לנסות לתחום אותה בלייזר. מדובר על מקרים בהם הפרדות הרשתית עצמה אינה פוגעת בראיה המרכזית, ומטרת הטיפול היא למנוע החמרה ופגיעה בראיה ללא הסיכונים הכרוכים בניתוח. מצד אחד לא פותרים את הבעיה ולא מצמידים את הרשתית חזרה, אך מצד שני מקפיאים את המצב, משמרים את הראיה ומונעים הדרדרות בלי החסרונות והסיכונים הכרוכים בניתוח.
טיפול הלייזר מתבצע במרפאה בהרדמה מקומית. במהלך הטיפול משתמשים בלייזר ליצור צלקות מיקרוסקופיות בהיקף הרשתית כדי לעצור את הפרדות הרשתית.
ניתוח זעיר (pneumatic retinopexy)
במקרים רבים ניתן לטפל בהפרדות רשתית בהצלחה באמצעות פעולה מחוץ לחדר הניתוח שכוללת טיפול בלייזר או בהקפאה והזרקת גז רפואי. מדובר בשיטה יעילה ובטוחה שגם הרבה פחות פולשנית מויטרקטומיה או מחיגור. בנוסף לכך הראיה הסופית אחרי הפעולה יכולה להיות טובה יותר מהשיטות האחרות, ושיעור הסיבוכים קטן יותר. מאידך שיטה זו אינה מתאימה לכל מקרי הפרדות רשתית, ונדרשים שיתוף פעולה מלא מצד המטופל וכן מיומנות גבוהה מאוד מצד הרופא. שיעורי ההצלחה בשיטה זו מעט נמוכים מהשיטות האחרות, אך ישנם מחקרים שמוכיחים שגם אם הטיפול נכשל ניתן לעבור את אחד הטיפולים האחרים מבלי שפוטנציאל הראיה יפגע.
הטיפול מתבצע במרפאה בהרדמה מקומית. במהלך הטיפול מזריקים לעין גז רפואי ומשתמשים בלייזר ליצור צלקות מיקרוסקופיות בהיקף הרשתית כדי לתחום את החורים והקרעים ברשתית.
מרגע סיום הפעולה הרופא יבקש מהמטופל להקפיד על תנוחת ראש שמתאימה למצבו למשך שבוע. יש להקפיד על תנוחת הראש כל הזמן למעט הפסקות של דקות בודדות בכל שעה. מדובר על הגבלה לא קלה ויש להיערך לכך מראש. הגז הרפואי מתנדף מהעין מעצמו בתוך כחודש. במשך זמן זה חל איסור מוחלט לטוס ולנסוע למקומות גבוהים או נמוכים (למשל נסיעה ממישור החוף לירושלים או לים המלח). בנוסף חייבים לידע את הצוות הרפואי אם יש צורך בניתוח בזמן שהעין מלאה בגז רפואי.
פעולה זו נחשבת בטוחה מאוד, אך כמו כל פעולה רפואית היא כרוכה בסיכון. הסיכונים העיקריים הם זיהום, דימום, פגיעה ברשתית, צורך בניתוחים חוזרים, פגיעה בעפעפיים, צריבה ותחושת יובש בעיניים. גם אם מופיעים סיבוכים ברוב המקרים ניתן לטפל בהם בהצלחה תוך שמירה על ראיה טובה.
ויטרקטומיה
הניתוח מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית עם טשטוש קל ואורך כשעה. במהלך הניתוח העין מורדמת ולא חשים בכאב, ואפשר לתקשר עם הצוות הרפואי תוך כדי הניתוח.
הגישה לרשתית עוברת דרך הזגוגית. במהלך הניתוח נעזרים במכשירים מתקדמים בקוטר של כ- 0.5 מ"מ ובאמצעותם מגיעים לחלל הזגוגית. בודקים את היקף הרשתית בדיקה יסודית מאוד ומחפשים חורים, קרעים ואיזורי משיכה ומסמנים אותם. בהמשך מסירים את הזגוגית ואת איזורי המשיכה בקפדנות. במהלך הניתוח ניתן להשתמש בנוזלים סינטטיים, גזים שונים ושמן סיליקון כדי להצמיד את הרשתית למקומה. בהמשך משתמשים בלייזר כדי ליצור צלקת סביב החורים או הקרעים ברשתית.
בתום הניתוח המטופל משתחרר לביתו עם עין חבושה. אחרי הניתוח לא צפוי כאב, אך במקרים רבים יש תחושה קלה של אי נוחות או גוף זר בעין שחולפת בתוך כמה ימים או כמה שבועות.
הצלחת הניתוח תלויה מאוד בשיתוף הפעולה של המטופל והצמדות להנחיות. ללא הקפדה על ההנחיות סיכויי ההצלחה פוחתים במידה משמעותית. ברוב המקרים במהלך הניתוח יוזרק לעין גז רפואי. מרגע סיום הניתוח הרופא יבקש מהמטופל להקפיד על תנוחת ראש שמתאימה למצבו, ברוב המקרים מבט למטה לכיוון הרצפה או שכיבה על הצד בזמן השינה למשך שבוע. יש להקפיד על תנוחת הראש כל הזמן למעט הפסקות של דקות בודדות בכל שעה. מדובר על הגבלה לא קלה ויש להיערך לכך מראש. הגז הרפואי מתנדף מהעין מעצמו בתוך כחודש. במשך זמן זה חל איסור מוחלט לטוס ולנסוע למקומות גבוהים או נמוכים (למשל נסיעה ממישור החוף לירושלים או לים המלח). בנוסף חייבים לידע את הצוות הרפואי אם יש צורך בניתוח בזמן שהעין מלאה בגז רפואי.
ניתוח ויטרקטומיה מודרני נחשב לבטוח מאוד, אך כמו כל פעולה רפואית הוא כרוך בסיכון. הסיכונים העיקריים הם זיהום, דימום, פגיעה ברשתית, צורך בניתוחים חוזרים, פגיעה בעפעפיים, צריבה ותחושת יובש בעיניים. גם אם מופיעים סיבוכים ברוב המקרים ניתן לטפל בהם בהצלחה תוך שמירה על ראיה טובה.
חיגור
בעוד שבויטרקטומיה מטפלים בהפרדות הרשתית בגישה פנימית, בחיגור הטיפול מתבצע בגישה חיצונית. הרעיון בטיפול הוא הפחתת משיכת הזגוגית על החורים והקרעים ברשתית באמצעות יצירת לחץ חיצוני על דופן העין. הניתוח מבוצע בדרך כלל בהרדמה כללית ואורך כשעה. במהלך הניתוח עורכים בדיקה יסודית מאוד של היקף הרשתית ומאתרים חורים וקרעים. מטפלים באיזורים אלה בטיפול הקפאה כדי ליצור סביבם צלקת. בהמשך תופרים רצועת סיליקון זעירה לגלגל העין כדי ליצור אינדנטציה קטנה. בתום השלב הזה ניתן להיעזר בהזרקת אויר או בגז לחלל הזגוגית לפי הצורך.
בתום הניתוח המטופל משתחרר לביתו עם עין חבושה. אחרי הניתוח לא צפוי כאב, אך במקרים רבים יש תחושה קלה של אי נוחות או גוף זר בעין שחולפת בתוך כמה ימים או כמה שבועות.
ניתוח חיגור נחשב לבטוח מאוד, ואף בטוח יותר מויטרקטומיה מאחר שהטיפול מרוכז מחוץ לעין, אך כמו כל פעולה רפואית הוא כרוך בסיכון. הסיכונים העיקריים הם זיהום, דימום, פגיעה ברשתית, צורך בניתוחים חוזרים, פגיעה בעפעפיים, כפל ראיה צריבה ותחושת יובש בעיניים. גם אם מופיעים סיבוכים ברוב המקרים ניתן לטפל בהם בהצלחה תוך שמירה על ראיה טובה.